מאפייני הגיל המודרך
כיתות ד'- חניכי שכבת ד' הם הצעירים בק"ן, וזוהי שנת הפעילות הראשונה שלהם בתנועה. המוקד בשנה זו הוא ההכרות עם המדריכים, עם הקבוצה ועם אופי הפעילות המיוחד של תנועת הנוער. בשלב זה בחייהם נוספים לדמויות המשמעותיות ביותר עד כה – אמא ואבא, הילדים מהקבוצה וכן המדריכים. הם עוברים מה"חממה" לחברה שבחוץ ולכן תהליך ההתחנכות צריך להבנות בצורה הדרגתית וידידותית, על המדריך להיות מכיל ומתחשב ולהבין את האתגרים בדרך לעצמאות. בשכבת הגיל הזו נעסוק ביציאה מהבית אל הקבוצה, בהגדרת מהות הקבוצה, וכן בהקניית מיומנויות הנדרשות לחיים בקבוצה. חשוב לבנות קבוצה חיובית, שתשמש דוגמה, תתמוך בחבריה, ותהווה מקום נעים לשותפים בה.
כיתה ה'- לרוב הקבוצה ממשיכה בהרכב דומה משנה שעברה ולכן החניכים נמצאים בשלב רגשי שמאפשר להם להיות עצמאיים יותר. הם עדיין לומדים את החוקים שבפעילות התנועה ולכן חשוב להיות עקביים עם כללי המסגרת והנורמות. החניכים מתחילים לפתח תפיסה שמרחיבה את ה"אני" ולומדת את האחר וגם בוחנים את עצמם אל מולו. הם להוטים למשימות מאתגרות ותחרותיות שיאפשרו להם להוכיח את עצמם ולזכות בתשומת לבו המרבית של המדריך. חשוב להעניק לחניכים חום ותמיכה, לאפשר להם להכיר את חברי הקבוצה האחרים, לתת להם תחושה שהם חלק אינטגרלי מהקבוצה, ושלכל אחד מקום ייחודי בה. במקביל, חשוב לעבוד על היחסים הבין-אישיים ועל ערכי החברות וההדדיות.
כיתה ו'- חשיבותה של קבוצת השווים בעיני הפרט עולה ולכן הוא מייחס משמעות רבה לאמירותיהם ולדעותיהם של בני גילו, לעתים אפילו יותר מהמדריך, עניין זה עשוי להשפיע על בחירותיו והתנהגותו. ההוויה החברתית לצד ההתפתחות המוקדמת של הבנות מביאה לכך שהעיסוק בבני המין השני ומתח מיני מתחיל לנכוח בגיל זה. ההשתתפות בתנועה יוצרת מתח מובנה בין זה שהם ה"גדולים" בבית הספר לבין היותם צעירים בק"ן, הדבר עשוי להתבטא פעמים רבות בשבירת נורמות בקבוצה ובקן ובחינת גבולות. חשוב להיות מודעים לכך ולגלות הבנה כלפיהם, יש מקום לייחד את הפעילות שלהם ולתת את התחושה של "הגדולים" גם במסגרת הקן, בין היתר, על ידי לקיחת אחריות במשימות בקן. חשוב לגוון בנושאי הפעילויות, ובדרכי העברתן ולאפשר לחניכים להתבלט בדרכם. בשכבת גיל זו המוקד מתרחב והעיסוק הוא לא רק בקבוצה אלא בכל הקן והאחריות שלהם עליו.
כיתה ז'- קורה משבר זהותי אצל החניך. המעבר לבית ספר חדש שמלווה לעיתים בפרידה מחברים ובשינוי הסטטוס מהגדולים לקטנים וקבלת עול התיכון. משבר זה יוצר טלטלה בחייו של הפרט ומשפיעה גם על בטחונו העצמי – על יחסו לעצמו, לאחרים ולהיבטים שונים של המציאות. עניין זה יכול להתבטא בירידה בהשתתפות של כיתות ז' בקן וגם להעמיד אתגרים בפני צוותי ההדרכה בבואם ליצור מסגרת קבוצתית יציבה וקבועה. ההתבגרות המינית, הפיזית, הקוגניטיבית והנפשית בשיאה ולכן ניכרים פערים גדולים בעיקר בין בנים לבנות, אך גם בין חניכים מאותו המין. את ההתבגרות מלוות חוויות חדשות שמשפיעים על מצבו הרגשי של הפרט ומשנות את עולמו הפנימי. בשכבה זו צריך להיות תהליך פנימי של העצמה אישית, בחירה בחברים ובקבוצה. כמו כן התייחסות לגיל בר המצווה ולאחריות שמתלווה לתהליך ההתבגרות במעגלים השונים. חשוב שהשנה תרגיש שונה כדי לייצר לחניכים מוטיבציה להגיע לפעילות.
כיתה ח'- המעבר בין שכבת ז' לח' הוא מורגש מאוד. ניצני תהליך ההתבגרות שהחל בכיתה ו' וז' כבר ניכרים אצל הפרט מבחינה פיזיולוגית, קוגניטיבית ונפשית. חניכי כיתות ח' כבר בוגרים, בטוחים יותר במקומם ובעלי יכולת מחשבה מורכבת, יכולת לשאת תכנים מעמיקים ואף להשתתף בדיונים. הם מסוגלים ורוצים לפרוץ את גבולות עולמם וגבולות קבוצתם המקומית ולכן גם מעגלי ההתייחסות שלהם מתרחבים ונוגעים בחברה. הפרט לוקח אחריות כדי להוכיח את עצמו, ומחפש דרכים להראות את היותו יוצא דופן. החניכים מחפשים להיות שותפים באופן אקטיבי יותר במסגרת הפעילות, יצרנים ולא רק צרכנים.
כיתה ט'- בכיתה ט' עובר הפרט תהליך של בחירה בתנועה וכניסה לצוות ההדרכה, כדי שתהליך זה יהיה איכותי עליו להיות תדיר, משמעותי וחווייתי. תהליך זה מלמד אותו מהי המשמעות העמוקה של הבחירה לחנך ולקחת אחריות על הקן ועל הקהילה. זוהי צומת חשובה מאוד בחייו של הפרט וחשוב להתעכב עליה ועל המורכבות שבה כדי שתהליך הבחירה יהיה שלם וכנה. בשנת ט' הפרט פועל במסגרת גדולה יותר מזו שפעל בה בשנותיו הקודמות – כנסי ט' שקורים במסגרת המועצתית ומפעלים ארציים ומגדיל את מעגליו החברתיים. הוא לומד להעריך את שכבתו לא רק כמסגרת חברתית אלא גם כקבוצה, התומכת ודואגת לפרטים שבה ועושה הכול כדי לפתח אותם, לכן חשוב ליצור במות ליצירה ולהתנסות בקן ובקהילה בהן יכולים הפרט והקבוצה לגדול ולהתפתח. המדריך הוא דמות חשובה לא רק משום שהיא מלווה את התהליך אלא מפני שהוא משמש מודל ודוגמא אישית לחניך ממנו הוא שואב את ההשראה להיותו מדריך או פעיל בעתיד. בשנת ט' הפרט מיומנויות חדשות ומשכלל מיומנויות שהכיר קודם: מיומנויות חברתיות, תקשורת ויחסי אנוש, מיומנויות דמוקרטיות של תהליכי קבלת החלטות, מיומנויות ארגוניות וניהוליות. בנוסף הוא מקבל כלים והכשרה בתחום ההדרכה ובתחומים נוספים.
גיל תיכון- מתרחשים בתקופה זו מעברים חדים מאוד ממצב נפשי אחד לניגודו הגמור, זהותו העצמית של הפרט עדין לא מגובשת לחלוטין, אבל מטלות רבות שהוא מחויב לגבש לעצמו דעות והחלטות כבדות משקל (בישראל למשל המתבגר בגיל זה בוחר אם לגשת לבחינות הבגרות, להתגייס לצבא ולאן), הזהות העצמית מובילה לעצמאות, ליכולת "לעמוד על הרגליים" ללא עזרת אחרים. הפרט קשור מאוד לחבריו ומתנהג בהתאם לנורמות החברתיות. פעמים רבות קבוצת השווים משמשת מפלט מהבית וההורים. זו מפתחים מחשבות על משמעויות החיים ועל העתיד. יכולות הביטוי, ההעמקה והדיון הן גבוהות ויש אפשרות לעסוק בנושאים מורכבים ובתחומים אפורים. בנוסף – מתאפיינים בהתעסקות רבה יותר בחשיבותו של המראה החיצוני ובדימוי הגוף.
