מתוך 'שבילי הגבורה' שכתב יצחק שדה שהיה מייסד ומפקד הפלמ”ח

הגבורה אינה מושג צבאי. כל מקום שאתה מוצא בו הקרבה, גם גבורה תמצא שם.

אדם ההולך לערוך תצפיות מטאורולוגיות על אי בודד, באזור של חשכה ושלגים,

גיבור הוא ודרכו קשה פי כמה מדרכו של איש היוצא להסתכנות חד פעמית.

הרופא העובד במחקר מסוכן ועושה את גופו עצמו שפן ניסיונות, גיבור הוא.

וגיבור הוא גם המתיישב החלוץ, גם איש הרוח החי למען רעיונו ומפעל חייו.

הגבורה האמיתית מתגלה גם בחולין של יומיום.

… לא הפחדנות היא היפוכה של גבורה אלא האנוכיות.

האיש האנוכי יכול להיות אמיץ, אך גיבור לא יהיה.

… הגבורה שהיא הקרבה, אינה אכזרית ביסודה. היא אינה מתאכזרת.

זוהי הצורה הנעלה ביותר של השירות. ביסודה היא אהבת הזולת.

… ההקרבה איננה התבטלות. אין היא מבקשת את טשטוש עצמיותו של האיש. רק אדם שיש לו הרבה יכול לתת הרבה, והאישיות הדלה אין בה כל טובה לכלל.

… הבּוּר לא יוכל להיות גיבור, כי הבּוּרוּת היא חוסר עניין לסובב אותך.

חוסר עניין הוא חוסר אהבה, ובאין אהבה אין הקרבה ואין גבורה…

דרכנו היא דרך השליחות … קשה הדרך אבל היא הנכונה, ורק ההולך בה אל הפסגה הוא בלבד נושם לרווחה אוויר צח של חיים עשירים ומלאים.