“חפץ מדבר”- בקבוק או חפץ, רק מי שהחפץ אצלו יכול לדבר.
“משקפיים ורודות שחורות”- כל חניך בתורו מרכיב אחד מזוגות המשקפיים, ומביע עמדה בעד/נגד לפי הצבע.
משפט ציבורי- בית משפט. נמנה שופט, סנגוריה וקטגוריה, שאר החניכים ישמשו כחבר מושבעים. נציג אמירה/ סיטואציה המביעה את נושא הדיון, נבקש מהקטגוריה והסנגוריה לשטוח את טענותיהם בעד ונגד האמירה/הנאשם בסיטואציה, לאחר שמיעת הטענות חבר המושבעים יתבקש להכריע עם מי הצדק. השופט ינהל את מהלך המשפט ויקבע את גזר הדין בהתאם להחלטת חבר המושבעים. לדוגמא: במקרה וחבר המושבעים קבע שהנאשם אכן אשם, השופט יחליט מהו העונש.
עימות פומבי- בין חניכים שיציגו דעות שונות, ולבסוף הצבעה איזה חניך היה הכי משכנע.
“חטיפות”: 2 קבוצות, כל קבוצה שולחת נציג והנציגים מתעמתים. הראשון ש”נכנע”- נחטף לקבוצה השנייה.
קפה דילמה.
סיכום דברי הקודם- במשך הדיון חייב הדובר לחזור על דברי מי שקדם לו, לפני שיביע את עמדתו. על מנת לעודד את החניכים להקשיב לדברי הדובר הקודם ולא לחשוב רק על "מתי תורי לדבר"…
מעגל זוגות עם פתקים- כמו במעגל זוגות רגיל רק שבמקום שהמדריך יגיד נושא אחד לכולם, מול כל זוג מונח פתק עם נושא אחר לשיחה, כשמגיע הזמן להתחלף שני המעגלים זזים והפתקים נשארים במקום, כך שכל פעם יש זוגות חדשים ונושאי שיחה אחרים.
קרוסלה- זוהי מתודה שיוצרת שיחה אישית בין החניכים. עזרים: כרטיסיות עם נושאים לשיחה. מהלך: החניכים יושבים בשני מעגלים בהם מספר זהה של חניכים, חיצוני ופנימי, כך שכל חניך יושב מול חבר לקבוצה. בכל פעם המדריך מקריא כרטיסיה עם נושא לשיחה/שאלה וכל כמה דקות יש להנחות את החניכים במעגל החיצוני להחליף מקום ולהחליף נושא/שאלה.
הייד פארק- בימת נואמים, בכל פעם מעלים נושא לדיון והחניכים עולים ומתייחסים.
הכיסא החם- יש כסא אחד שעליו רשום "בעד" ועל הכסא השני רשום "נגד" – כל חניך יכול לקום להתישב באחד הכסאות ולומר מה הוא חושב על הנושא לפי הכסא עליו הוא יושב, כאשר לאחד החניכים יש משהו שהוא היה רוצה לומר הוא הולך ונעמד מאחורי הכסא שעליו רוצה לשבת, המשתתף שמדבר יכול לסיים את דבריו, אך מיד מפנה מקום למי שרצה לדבר.
שני בלונים – שני הצדדים- כל בלון מייצג צד בדיון כל בלון עובר בסבב בכיוון מנוגד לשני. על כל חניך להביע דעה בהתאם לבלון שברשותו.
חטיפות שבדיות- מחלקים את הקבוצה לשתי קבוצות, כל קבוצה מחזיקה צד אחד בדיון. הקבוצות עומדות בשתי שורות אחת מול השנייה. בכל פעם נותנים לנציגים משני הצדדים לדבר ולשכנע את חברי הקבוצה השנייה. אחרי כל סיבוב מי שהשתכנע עובר לצד השני, המטרה של כל קבוצה- להעביר אליה כמה שיותר אנשים.
שעון פגישות- כל חניך מקבל דף עם ציור של שעון. על החניכים למלא את לוח הפגישות שלהם, כך שבכל שעה יפגשו עם חניך אחר. המדריך מציין את השעהו את הנושא שבו צריך לדון, והחניכים נפגשים ומשוחחים על פי לוח הפגישות שקבעו מראש.
כדור צמר- יושבים במעגל ונותנים לאחד החניכים כדור צמר. החניך צריך להחזיק בחוט, למסור את הכדור לאחד מחברי הקבוצה ולשאול אותו שאלה הקשורה לנושא הפעולה. כך ממשיכים עד שנוצר פלונטר. בסוף צריך למסור את הכדור בסדר הפוך ולהתיר את הפלונטר, כל מי שמקבל את הכדור צריך לענות על השאלה שנשאל בסיבוב הקודם.
נייר טואלט- מעבירים גליל של נייר טואלט בין החניכים ואומרים להם לקחת כמה שהם רוצים. לאחר מכן כל אחד מספר על עצמו דברים או מביע טיעונים בעד / נגד נושא הדיון כמספר הריבועים שהוא לקח מהנייר טואלט.
תצפיתנים- ממנים חניכים אשר צריכים לכתוב את כל המתרחש בפעולה: מי הדובר העיקרי, מי לא מדבר כלל, באיזו אוירה מתנהל הדיון, כמה אנשים משתתפים בדיון וכו. לאחר פרק זמן מסוים ה"תצפיתנים" מוסרים את ממצאיהם לקבוצה, והחניכים בוחנים האם וכיצד לשפר את המצב.
בניגוד לדעתך- בוחרים שני חניכים ונותנים להם נושא לדיון. הם חייבים להתחיל כל משפט במילים "בניגוד לדעתך"…
מרוץ שליחים- מחלקים את הקבוצה לקבוצות קטנות. התחרות היא מעין מרוץ שליחים, שבו כל קבוצה עומדת בטור ומולה במרחק ריצה פרוס נייר עיתון. המדריך מפנה שאלה זהה לכל הקבוצות, ועל כל חניך לרוץ בתורו ולרשום כמה שיותר תשובות לשאלה בזמן נתון. בתום הזמן, הקבוצה שהצליחה לרשום הכי הרבה תשובות- ניצחה. לדוגמא: הנושא- פוליטיקה ישראלית: שרים, ראשי ממשלות וכו.
אקווריום- מכניסים שני חניכים לתוך המעגל ומושיבים אותם אחד מול השני. כל אחד מקבל פתק המביע עמדה המנוגדת לעמדה של השני. כל חניך צריך לייצג את הדעה הכתובה (בלי קשר לדעתו האישית.) כאשר החניך "נתקע," חניך אחר צריך להיכנס ל"אקווריום" ולהמשיך לייצג את העמדה הכתובה בפתק. בנוסף חניך שרוצה יכול להחליף את אחד הדוברים ב"אקווריום" על ידי נגיעה בכתף. מתודה זו טובה כשיש לבחון נקודה מסוימת מעמדות שונות. היא גם עוזרת כשתרבות הדיון בקבוצה לקויה, שכן רק למי שנמצא ב"אקווריום" מותר לדבר.
